איך יודעים מתי זו דאגה רגילה ומתי הילד באמת צריך עזרה מקצועית
חרדה אצל ילדים היא הרבה יותר מ"פחד מהחושך" או "לחץ לפני מבחן". הורים רבים מרגישים זאת היטב בבית: ילד שהיה רגוע הופך להיות כל הזמן "על הקצה", או ילדה שאהבה את בית הספר ופתאום בוכה בבוקר ומסרבת ללכת . התחושה הזו משקפת מגמה רחבה יותר – עלייה מתמשכת בדיווחים על חרדה, לחץ ועומס רגשי אצל ילדים ובני נוער, הפוגעים בתפקוד היומיומי, בשינה ובביטחון העצמי .
לפעמים קל לחשוב "אולי זה גיל" או "זה יעבור לבד". אבל במקרים רבים, זו לא תקופה חולפת, אלא מצב שמצריך הבנה והתייחסות מקצועית .
המדריך הזה נכתב בדיוק בשבילכם, ההורים ברגע הזה. נסביר מהי חרדה אצל ילדים, איך לזהות סימנים מוקדמים, מתי חשוב לפנות לאיש מקצוע ואיך נראה טיפול יעיל. נתייחס גם לקשר החשוב בין חרדה לקשיי התפתחות אחרים, מצב שבו ילדים המתמודדים עם אתגרים תקשורתיים, תחושתיים או התנהגותיים, חווים גם חרדה
לאורך הדרך, נקשר למידע נוסף באתר שלנו בתחומים המשלימים את התמונה, כמו טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה התפתחותית, כדי לספק לכם הבנה רחבה של הגישה הטיפולית שלנו ב"נועם מערכות טיפול וחינוך".
המטרה שלנו היא לתת לכם תשובות וכלים, כדי שלא תישארו לבד עם הדאגה וחוסר הוודאות.
מהי חרדה אצל ילדים?
חרדה היא תגובה רגשית ופיזיולוגית למצבי איום – אמיתי או מדומיין. בגוף מופעלת “מערכת אזעקה” שמכינה אותנו לבריחה או למאבק (fight or flight). אצל ילדים, מערכת זו פעילה במיוחד ולכן היא נוטה להגיב גם במצבים שאינם באמת מסוכנים.
זהו בעצם מצב שבו מערכת האזעקה הפנימית של הילד עובדת חזק מדי או הרבה יותר זמן ממה שנדרש. כל ילד מפחד לפעמים. זה טבעי. הבעיה מתחילה כשהפחד נשאר ברקע לאורך זמן, מפריע לתפקוד, ומשפיע על היום יום: הלב דופק מהר, הבטן מתהפכת, הראש "לא נרגע", והילד פשוט לא מצליח להרפות.
שימו לב: חרדה אצל ילדים היא לא "משחק מניפולטיבי" ולא "תשומת לב". זו חוויה גופנית ורגשית אמיתית. המוח מאותת "סכנה" גם כשהמציאות לא באמת מסוכנת. מבחינת הילד, התחושה היא אמיתית לחלוטין!
כאשר החרדה הופכת קבועה, מוגזמת או משבשת את התפקוד, אנו מדברים על הפרעת חרדה. זו יכולה להתבטא בדרכים שונות, למשל:
- פחד קבוע מפרידה מההורה (חרדת פרידה)
- דאגות רבות מהעתיד או מהבריאות (חרדה כללית)
- פחד קיצוני ממצבים חברתיים (חרדה חברתית)
- הימנעות ממקומות מסוימים או פחד ממחלות, לכלוך או חיידקים (חרדת כפייה או אובססיה)
חשוב לדעת כי חרדה אינה “גחמה” או “חולשה”, אלא ביטוי רגשי אמיתי של מצוקה. ילדים אינם בוחרים לפחד הם פשוט זקוקים לעזרה כדי להתמודד.
עד כמה זה נפוץ?
חרדה היא אחת הסיבות המרכזיות לפנייה לטיפול רגשי אצל ילדים היום. לפי נתונים עדכניים במערכות בריאות הציבור, כעשרה עד אחד עשר אחוז מהילדים מקבלים אבחנה של חרדה כבר בגיל בית ספר יסודי, ובגיל התבגרות השיעורים עולים ואף מתקרבים לאחד מכל חמישה מתבגרים שמדווחים על סימנים ברורים של דאגה מתמשכת, עצבנות, קושי להירדם ותחושת עומס רגשי.
חשוב לנו גם לעודד אתכם – אתם לא הורים "לחוצים מדי". אתם הורים ערניים. חרדה אצל ילדים היא תופעה מוכרת, והיום יש לה מענה טיפולי ברור.
למה מתפתחת חרדה אצל ילדים?
לחרדה יש מרכיבים ביולוגיים, סביבתיים ולימודיים. אצל חלק מהילדים קיימת נטייה מולדת לרגישות גבוהה של מערכת העצבים, בעוד שאצל אחרים החרדה מתפתחת בעקבות חוויה מסוימת או בעקבות דפוסי למידה מהסביבה. הנה כמה גורמים אפשריים:
- רגישות מולדת – ילדים רגישים יותר עלולים לחוות מצבים חדשים כאיום.
- אירועים טראומטיים – תאונה, מחלה, או מעבר פתאומי עשויים לעורר חרדה.
- מודלינג מההורים – כאשר הורה חרד או מגונן יתר על המידה, הילד “לומד” שהעולם מסוכן.
- שינויים בסביבה – כניסה למסגרת חדשה, לידה של אח, מעבר דירה או גירושי הורים.
- עומס רגשי מצטבר – לעיתים החרדה אינה נובעת מאירוע אחד, אלא ממכלול מתחים קטנים לאורך זמן.
חשוב: ההבנה של מקור החרדה חשובה כדי לבחור את דרך ההתמודדות הנכונה, אך חשוב להדגיש שאין “אשמים” מדובר במצב שניתן לטפל בו בהצלחה.
סימנים המעידים על חרדה בילדים
לא כל ילד מבטא חרדה באותו אופן. יש ילדים שבוכים ומתפרצים ויש ילדים שדווקא נסגרים ושקטים מדי. הנה סימנים שכדאי לשים אליהם לב:
- תלונות גופניות חוזרות
כאבי בטן לפני היציאה לגן או לבית הספר. כאבי ראש בבוקר. בחילות לפני שיעור ספורט. סחרחורות לפני חוג חדש או מבחן. מבחוץ זה נראה כי הילד "שוב לא מרגיש טוב", אבל בפועל הגוף מגיב לחרדה. ילדים רבים מתארים תסמינים פיזיים עוד לפני שהם בכלל מצליחים להגיד "אני מפחד". זה דפוס שמוכר מאוד בטיפול בחרדה לילדים. - הימנעות ממסגרות
"אני לא רוצה ללכת היום". "אני לא נכנס לכיתה". "אני יכול ללמוד מהבית". יש ילדים שפשוט מפסיקים להגיע לחוג שהיה חשוב להם. ברמה המקצועית אנחנו מכנים את זה לעתים סירוב בית ספר. זו לא בעיה משמעתית אלא מצוקה רגשית אמיתית שמפעילה חרדה כשהילד מתקרב לבית הספר. התופעה הזו הולכת וגוברת ומקושרת לחרדה חברתית, לחץ לימודי או עומס רגשי. - קושי בפרידה
בכי קיצוני כשצריך להיפרד בכניסה לגן. החזקה חזקה ביד של ההורה גם בכיתה ב'. טענות כמו "אל תלכי", "תישארי פה". זו יכולה להיות חרדת פרידה. התגובה אולי נראית "דרמטית מדי לגיל", אבל מבחינת הילד זה מרגיש סכנה רגשית אמיתית. - חיפוש הרגעה מתמיד
"את כועסת עליי?" "בטוח תחזרי בזמן?" "יהיה לי טוב שם?" השאלות האלה לא באות כדי לקבל מידע חדש. הן באות כדי להוריד את הלחץ רגעית. אם אתם עונים, הילד נרגע לשתי דקות ואז שואל שוב. זה אחד הסימנים הקלאסיים לחרדה. - שינה לא רגועה
קושי להירדם, יקיצות מרובות, חלומות מפחידים שחוזרים, מעבר למיטת ההורים אחרי שנים שלא עשה את זה. מחקרים מראים קשר דו כיווני בין חרדה לשינה. ילדים עם חרדה מתקשים להירדם ולהישאר בשינה רציפה, וחוסר השינה עצמו מחריף את החרדה ביום שאחרי. כלומר נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו בלי התערבות. - עצבנות והתפרצויות כעס
לא כל חרדה נראית כפחד. לפעמים היא יוצאת ככעס. ילד ש"מתפוצץ על כל דבר קטן" יכול להיות ילד מוצף רגשית שלא מצליח לווסת את מה שהוא מרגיש. הרבה הורים מפרשים את זה כבעיית גבולות. בפועל זו לעתים קרובות מצוקה פנימית גבוהה. - הסתגרות
ירידה ביוזמה חברתית. הישארות בבית מול מסכים במקום מפגש עם חברים. ויתור על פעילות אהובה. חשוב לשים לב: לפעמים "הוא פשוט אוהב להיות לבד במחשב" הוא לא העדפה אלא דרך לברוח ממצבים שמלחיצים אותו. יש קשר ברור בין בדידות, שימוש עודף במסכים, שינה לא סדירה ועלייה בסימני חרדה אצל בני נוער.
איך מתבטאת חרדה בגילאים שונים?
חרדות משתנות בהתאם לגיל הילד ולשלב ההתפתחותי:
- בגיל הרך (2-5): פחדים מהחושך, מרעשים, מבעלי חיים או מפרידה
- בגיל בית הספר (6-12): חרדות ביצוע (מבחנים), דאגות בריאות, פחד ממצבים ספציפיים (גנבים, אש).
- בגיל ההתבגרות: חרדה חברתית, פחד מדחייה, דימוי עצמי נמוך או דאגה קיומית לעתיד.
הכרה בדפוסי החרדה לפי גיל מאפשרת להורה להבין שהילד אינו “קשה” או “עצלן”, אלא מתמודד עם פחד אמיתי המותאם לשלב חייו.
מתי דאגה הופכת לבעיה שדורשת טיפול מקצועי?
בדיוק כמו שכשיש עיכוב שפתי משמעותי לא אומרים "נחכה עד כיתה א", כך גם עם חרדה. יש רגע שבו חשוב לערב איש מקצוע. כדאי לפנות להערכה מקצועית כאשר:
- החרדה פוגעת בשגרה. הילד מפספס ימים בגן או בבית הספר בגלל מצוקה רגשית. הוא נמנע מחברים או מפעילויות שהוא אוהב. תופעות של סירוב בית ספר על רקע רגשי מזוהות כיום כתופעות של חרדה ולא כ"בעיות התנהגות".
- הגוף "צועק". כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש או סחרחורות שקורים שוב ושוב לפני מצבים שמלחיצים את הילד.
- היחסים בבית נהיים מאבק. כל בוקר הוא מלחמה, וכל שעת שינה היא משא ומתן אינסופי. כשההורה הופך להיות "שוטר נוכחות" במקום דמות מרגיעה, זה שוחק את כולם.
- הילד אומר במפורש "אני לא שולט בזה". משפט כזה הוא דגל אדום מבחינה רגשית. בנקודה הזו אנחנו כבר לא רק "מרגיעים אותו". כאן אנחנו מדברים על טיפול בחרדה לילדים: הערכה מסודרת של גורם מקצועי, בניית תוכנית התמודדות, וליווי של ההורים.
חשוב לדעת: חרדה בילדות שאינה מטופלת עלולה להוביל לקשיים משמעותיים יותר בגיל ההתבגרות (כמו דיכאון, הימנעות חברתית ופגיעה בלימודים) . לעומת זאת, טיפול נכון בחרדה בונה מיומנויות חוסן רגשי לכל החיים . פנייה מוקדמת יכולה למנוע החרפה וליצור תהליך למידה בריא
איך אפשר לעזור לילד החרד? (תפקיד ההורה)
ההורה הוא דמות מרכזית בתהליך השינוי של ילד חרד. עוד לפני הפנייה לטיפול מקצועי, ובמהלכו, ישנם דברים משמעותיים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור:
- אמפתיה והקשבה תחילה
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להקשיב ולהראות הבנה. הימנעו ממשפטים כמו “אין לך ממה לפחד” או “תפסיק לבכות”. במקום זאת, נסו לתת שם לרגש: "אני רואה שקשה לך ואתה דואג מזה" . ילד לא תמיד רוצה פתרון, אלא להרגיש שמבינים אותו. ברגע שהוא מרגיש מובן ולא מבוטל, רמת החרדה לרוב יורדת. - יצירת סביבה בטוחה וצפויה
- שמרו על שגרה: סדר יום קבוע מעניק ביטחון ומפחית חוסר ודאות.
- הכינו לשינויים: תנו מידע מראש על שינויים צפויים כדי להפחית את אלמנט ההפתעה.
- שימו לב לשיח בבית: הימנעו מדיבור מוגזם על לחצים (כלכליים, ביטחוניים) ליד הילד. חשוב לשדר, גם במצבים קשים, שיש מבוגר אחראי ששולט במצב.
- עידוד התמודדות הדרגתית (במקום הימנעות)
כשהילד נמנע ממשהו שמפחיד אותו (כמו כניסה לכיתה), חשוב לא לוותר לגמרי, אך גם לא לדחוף אותו למים העמוקים בבת אחת. עזרו לו להיחשף בהדרגה: הגיעו יחד, הישארו כמה דקות בחצר, נסו להיכנס לכיתה לזמן קצר . המטרה היא ללמד אותו שאפשר לחוות פחד מבלי שהוא ישתלט עליו- זה לב הטיפול בחרדה. - חיזוק החוסן הרגשי והאישי
- עודדו ביטוי רגשי: אפשרו לילד לצייר, לדבר או לכתוב על הפחד שלו.
- חזקו תחושת מסוגלות: הדגישו הצלחות קטנות והתמודדויות, לא משנה כמה קטנות הן נראות ("התמודדת עם זה נהדר!").
- תשומת לב לגורמים מחזקים
- רוטינת שינה ברורה: שינה לא סדירה מחמירה חרדה. קבעו שעת שינה, צרו טקס שינה רגוע ללא מסכים, ושלבו קריאה או מגע מרגיע .
- שימו לב לבדידות: לפעמים העדפת מסך היא בריחה מלחצים חברתיים. אם הילד נמנע מקשרים, ייתכן שזו חרדה חברתית שדורשת התייחסות
תפקידכם בטיפול המקצועי (כשנדרש)
כאשר החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי ופונים לטיפול מקצועי, אתם לא נשארים מחוץ לתמונה. להיפך, אתם חלק פעיל ומרכזי בתהליך.
הדרכת הורים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול . המטרה שלה היא לחבר בין עולמו הפנימי של הילד לבין ההבנה שלכם כהורים. בהדרכה:
- תבינו לעומק את מנגנון החרדה הספציפי של ילדכם ותלמדו לזהות את הטריגרים המדויקים שלו.
- תקבלו כלים מעשיים כיצד להגיב בזמן אמת בצורה שמרגיעה ולא מעצימה את החרדה.
- תלמדו להציב גבולות ברורים אך רגועים, מבלי להיגרר למאבקי כוח.
- תתרגלו תקשורת רגשית חדשה עם הילד, המבוססת על שיתוף, סבלנות וביטחון.
הורה שמצליח לשמור על קור רוח ולהוות "עוגן רגשי יציב" הוא המפתח לכך שהילד יאמין שגם פחדים ניתנים לניהול. הורים רבים מתארים שהרווח הגדול מהתהליך הוא לא רק "הילד יותר רגוע", אלא "אני מרגיש שיש לי דרך לפעול. אני לא חסר אונים יותר".
טיפול בחרדה לילדים: איך נראה טיפול רגשי פרטני לילד?
כשהורים שומעים "טיפול רגשי" הם מדמיינים פעמים רבות שיחות כלליות או "לצייר רגשות". בפועל מדובר בטיפול מובנה שמבוסס על עקרונות ברורים, וברוב המקרים הוא טיפול עם בסיס מחקרי חזק.
בטיפול רגשי הילד מקבל מרחב בטוח להביע רגשות וללמוד כלים לוויסות עצמי. המטפל עוזר לו לזהות את הפחד, להבין מה מפעיל אותו ולתרגל תגובות חדשות.
הטיפולים הנפוצים כוללים מספר גישות, שלעיתים משולבות זו בזו:
- טיפול רגשי פרטני לילד
בפגישות אחד-על אחד, הילד לומד לזהות את הטריגרים שמפעילים את החרדה, לתת שם לרגשות ("לשיים"), לנשום נכון, להרגיע את הגוף ולבנות תוכנית פעולה למצבים מאתגרים (מבחן, שינה לבד, סיטואציה חברתית).- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT):בפגישות אחד על אחד הילד לומד לזהות את הטריגרים שמפעילים אותו, לשיים רגש, לנשום נכון, להרגיע את הגוף, ולבנות תכנית פעולה למצבים מאתגרים: מבחן, שינה לבד, להיות מוזמן ליום הולדת בלי הורה, להישאר בכיתה גם כשהמורה מעלה את הקול. טיפולים מבוססי ראיות כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשבים לקו ראשון בטיפול בחרדה אצל ילדים ובני נוער, והם הראו יעילות משמעותית בהפחתת סימפטומים ובשיפור התפקוד. בטיפול זה מלמד את הילד לזהות מחשבות מפחידות ולבחון אותן בצורה מציאותית. הוא לומד לנשום, להרגיע את הגוף ולצמצם הימנעויות. לקריאה נוספת, ראו את המדריך שלנו על טיפול CBT בילדים.
- טיפול באמנות או במשחק: מאפשר ביטוי רגשי דרך יצירה או משחק, במיוחד בילדים צעירים שאינם מסוגלים לבטא במילים את תחושותיהם. להרחבה על כוחם של החומרים, קראו את המאמר משמעות החומרים בטיפול באמנות .
- טיפול מערכתי: ההורים והסביבה כחלק מהפתרון
- טיפול דיאדי (הורה-ילד): מחזק את הקשר, מגדיל את תחושת הביטחון ומלמד את ההורה כיצד לסייע לילדו בזמן אמת.
- הדרכת הורים או טיפול משפחתי: מעניקים להורים כלים להתמודדות יומיומית ומסייעים להפחתת חרדה סביבתית. הורה שילד שלו סובל מחרדה חי בסטרס מתמשך. לא תמיד מלמדים אותנו איך להגיב כשילד צורח "אל תעזבי אותי". במסגרת טיפול בחרדה לילדים, אנחנו עובדים גם עם ההורים. המטרה היא להפחית הימנעות עודפת ("טוב, אז לא נלך לחוג בכלל") מצד אחד, אבל גם להימנע מנוקשות ("אין דבר כזה לפחד"). מחקרים מראים שעבודה מערכתית עם ההורים יכולה להיות יעילה לא פחות מטיפול ישיר בילד, במיוחד בגיל צעיר.
- עבודה בתוך המערכת החינוכית: במקרים רבים הילד חווה את מרבית הלחץ דווקא בגן או בכיתה. לכן אחת החוזקות של צוותים רב מקצועיים, כמו אלו שפועלים במסגרת נועם מערכות טיפול וחינוך בגני תקשורת, במסגרות חינוך מיוחד וכן בטיפול בבתי ספר, היא שהטיפול לא מתקיים רק בחדר הטיפול אלא נכנס בפועל לשגרה של הילד. המטרה היא שכולם באותו כיוון: הילד, המשפחה והצוות החינוכי.
- טיפול פרא-רפואי ותמיכה בוויסות (הגישה המשולבת של נועם)
לפעמים חרדה לא עומדת לבד. ילד עם קושי בוויסות חושי, קושי תנועתי או עיכוב שפתי עלול להגיב בעוצמה גבוהה יותר לסטרס .כאן טמונה המומחיות הייחודית שלנו: בניית מעטפת טיפולית רב-תחומית. ריפוי בעיסוק (לוויסות חושי וארגון), פיזיותרפיה התפתחותית (ליציבות גופנית), קלינאות תקשורת (לחיזוק התקשורת) וטיפול רגשי פועלים יחד. השילוב הזה עוזר לילד לבנות ויסות טוב יותר ולהרגיש בטוח יותר בגופו ובסביבתו. הגישה המשולבת הזו היא המומחיות שלנו ותוכלו לקרוא עוד על טיפול התפתחותי לילדים וטיפולים פרא-רפואיים.
איך נראית התקדמות בטיפול?
במהלך טיפול בחרדה לילדים ניתן לראות בהדרגה שינויים קטנים אך משמעותיים:
- הילד מתחיל לדבר על הפחדים במילים במקום לבכות או להתפרץ.
- הימנעויות מצטמצמות והוא מוכן “לנסות בכל זאת".
- הוא מצליח להרגיע את עצמו באמצעות נשימה, ציור או שיחה.
- הביטחון העצמי והשליטה הרגשית גדלים.
מדובר בתהליך אישי, וכל ילד מתקדם בקצב שלו. התמדה, שיתוף פעולה עם המטפל ואמונה בדרך הם המפתח לשינוי.
מתי לפנות לטיפול מקצועי?
בואו נדבר דוגרי. ילדים שגדלים עם חרדה לא מטופלת עלולים להגיע לגיל נוער ולגיל תיכון עם קושי להישאר בכיתה, הימנעות ממבחנים, בעיות שינה כרוניות, תלות מוגברת בהורה, עצב מתמשך ולעיתים גם ירידה בתחושת הערך העצמי. יש עדויות לכך שחרדה בילדות שלא קיבלה מענה מעלה את הסיכון לפתח דיכאון או קשיים רגשיים משמעותיים בהמשך, ופוגעת בהשתתפות החברתית והלימודית.
חשוב גם לומר את הדבר החיובי: טיפול נכון בחרדה אצל ילדים לא "מכבה שריפה נקודתית", אלא בונה מיומנויות לחיים. ילד שלומד לזהות את החרדה, לנשום, לווסת, לדרוש עזרה בצורה ברורה ולא דרך התפרצות – זה ילד שמקבל מתנה רגשית גדולה לעתיד. אנחנו לא מלמדים אותו "להפסיק להרגיש", אלא להפוך את הרגש למשהו שהוא יודע להכיל ולנהל
על כן לא כל פחד מצדיק טיפול, אך כדאי לפנות לעזרה כאשר:
- החרדה נמשכת מעל חודש ופוגעת בתפקוד
- הילד נמנע באופן קבוע מפעילויות שגרתיות (בית ספר, מפגשים חברתיים)
- ניכרת מצוקה גופנית או רגשית משמעותית
- אתם כהורים חשים שהמצב שוחק את המשפחה
פנייה מוקדמת לאבחון או לטיפול רגשי יכולה למנוע החרפה של החרדה וליצור תהליך למידה בריא ובונה.
איך "נועם מערכות טיפול וחינוך" יכולה לעזור?
ב"נועם" אנחנו פוגשים מדי יום ילדים והורים בדיוק ברגע הרגיש הזה. אנו מציעים:
- הערכה רגשית והתפתחותית מלאה כדי להבין את שורש הקושי.
- טיפול רגשי אישי עם מומחים בחרדה וקשיי ויסות.
- הדרכת הורים ממוקדת בכלים יומיומיים.
- שילוב רב-מקצועי עם ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד, במיוחד כשהחרדה מלווה בקשיי התפתחות.
- ליווי בתוך המסגרת החינוכית במידת הצורך.
לסיכום: המסר להורים
אם אתם רואים אצל הילד דאגה מתמשכת, הימנעות, קושי בפרידות, שינה לא רגועה או תלונות גופניות חוזרות, זה לא אומר שמשהו "לא בסדר בו". זה רק אומר שיש כאן מצוקה רגשית שראוי לתת לה מקום . אם בנוסף יש גם קושי התפתחותי, חשוב במיוחד לזהות את החרדה בזמן .
המסר המרכזי הוא פשוט: חרדה אצל ילדים היא תופעה נפוצה, ניתנת לזיהוי, וחשוב מכך – ניתנת לטיפול. טיפול בחרדה לילדים הוא לא מותרות, אלא השקעה ביכולת של הילד להיות פנוי ללמידה, לחברים ולבית רגוע יותר . לצד הטיפול, זכרו שהקשר שלכם עם הילד, חיבוק, הקשבה ומבט בטוח, הוא התרופה הטובה ביותר לחרדה.
יחד נעזור לילדים שלכם להתמודד ולהתגבר על אתגרים ולהצליח להשתלב בצורה מיטבית בחברה ובמסגרות החינוכיות!
אל תישארו עם הדאגה לבד – דברו איתנו
צוות המומחים שלנו ב"נועם מערכות טיפול וחינוך" כאן כדי להקשיב, לייעץ ולבנות יחד תכנית שמתאימה לילד ולמשפחה שלכם . דברו איתנו עוד היום לשיחת התאמה ראשונית (ללא התחייבות):
טלפון | 073-8022700 :וואטסאפ: 055-2842509 | מייל: office@NoamSystems.co.il
אנו פועלים באזורים נרחבים (וממשיכים להתרחב!):
- פרדס חנה-כרכור וחריש: פרדס חנה-כרכור, חריש, קיבוץ מענית, קיבוץ גן שמואל, כפר פינס, קיבוץ עין שמר, קיבוץ ברקאי, עמק חפר.
- חדרה והסביבה: חדרה, גבעת אולגה, אור עקיבא, קיסריה, כפר ויתקין, בית חרות, בית ינאי, בארותיים.
- חוף הכרמל: זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעגן מיכאל, נחשולים, דור, עין הוד, עין כרמל, צרופה, הבונים.
- חיפה והקריות: חיפה, טירת כרמל, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים, קריית חיים, קריית טבעון, יקנעם עילית